top of page
Wooden Furnitures

טיפול בדימוי גוף שלילי וערך עצמי נמוך

תמונת הסופר/ת: יערה עירוןיערה עירון

דימוי גוף מתייחס לתפיסה הסובייקטיבית של האדם את גופו. מדובר בתמונה שיש לנו בתודעתנו ביחס לגודל, לצורה ולמבנה של גופנו; ולרגשותינו ביחס למאפיינים אלה ולחלקי הגוף השונים שלנו.


דימוי גוף נתפס כבעל שני מרכיבים עיקריים:

1. 'מרכיב תפיסתי' – האופן בו אנו תופסים את גופנו (גדול, קטן, ארוך, קצר, שמן, רזה וכו')

2. 'מרכיב התייחסותי' – האופן בו אנו מרגישים כלפי המאפיינים הגופניים שלנו, כלומר כלפי איך שאנחנו תופסים שאנחנו נראים.


דימוי גוף הוא לא מולד, אלא נרכש ומשתנה לאורך החיים. הוא יכול להיות חיובי, שלילי או ניטרלי. הדבר משתנה מאדם לאדם ותלוי בתקופה במעגל החיים. למשל, דימוי גוף יכול להיות חיובי מאד במהלך תקופת התבגרות ולהפוך לשלילי בבגרות ולהיפך. בנוסף, לאדם יכול להיות דימוי שלילי לגבי חלקים מסוימים בגופו ודימוי חיובי כלפי חלקים אחרים.


דימוי הגוף מתעצב בתגובה לחוויות בחייו של האדם (למשל האופן בו התייחסו אל גופו בילדות, דברים שנאמרו לו לגבי הגוף – הערות, מחמאות, ביקורת וכו'), לסביבה בה גדל ולאופן בו אנשים סביבו התייחסו ומתייחסים לגוף שלהם ולגופו שלו. כמובן שמשפיעים גם הסטנדרטים התרבותיים והנורמות החברתיות.





ההשפעות הרגשיות-נפשיות של דימוי גוף שלילי

רגשות שליליים בנוגע לדימוי גוף עשויים לבוא לידי ביטוי במספר דרכים, כולל חוסר שביעות רצון מהגוף, בושה מהגוף, אמונה שהאדם לא טוב מספיק ואף לא ראוי אם גופו לא עומד (לכאורה) בסטנדרטים הסוציו-תרבותיים. ביטויים נוספים יכולים להיות בדיקה חוזרת ונשנית של הגוף ועיסוק מתמשך בדאגות לגבי האופן בו אנשים אחרים תופסים את הגוף שלי ומה חושבים עלי.


דימוי גוף שלילי קשור להערכה עצמית נמוכה ולפגיעה ברווחה הנפשית. חוסר שביעות רצון מהגוף הוא גורם סיכון מוכר לפיתוח הפרעות באכילה והוא משפיע על איכות החיים גם בהיעדר פתולוגיית אכילה מאובחנת קלינית. מצוקה הנובעת מדימוי גוף (Body image distress) נמצאה קשורה לדיכאון, לחרדה חברתית, ולאיכות חיים נמוכה הקשורה לבריאות גופנית.





שיפור דימוי הגוף והרווחה הנפשית באמצעות חמלה עצמית

אימוני חמלה עצמית והתערבויות חמלה עצמית הופכות נפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות. אחת המטרות של אימון בחמלה עצמית היא הפחתת הנטייה לשיפוט עצמי וטיפוח ערך עצמי שאינו תלוי במראה ובביצועים. אימון בחמלה עצמית יכול להוביל לדימוי גוף חיובי יותר ולהפחית את חוסר שביעות הרצון מהגוף, כאשר המטרה העיקרית היא להפוך את הערך העצמי לפחות מותנה בהופעה החיצונית.


לחמלה עצמית יש פוטנציאל לשיפור הדימוי העצמי בכלל ודימוי הגוף בפרט. חמלה עצמית עשויה להפחית מצוקה הנגרמת כתוצאה מדימוי גוף, להפחית רגשות של בושה וסלידה כלפי הגוף ולשפר את 'הערכת הגוף' ואת ההערכה העצמית באופן שאינו תלוי במראה החיצוני ולתרום לרווחה הפסיכולוגית של האדם.


בשנת 2015 נערך מחקר אשר התמקד בהשפעה של חמלה עצמית על אחד המושגים המרכזיים הקשורים לדימוי גוף – 'הערכת הגוף' ('body appreciation'). הערכת גוף מוגדרת כקבלה חיובית של הגוף ללא קשר למראה שלו ולמרות שאינו תואם בהכרח את האידיאלים החברתיים-תרבותיים של יופי, תוך כיבוד הגוף, מילוי צרכיו ועיסוק בהתנהגויות בריאות (הזנה, שינה, פעילות גופנית, מנוחה וכו'), והגנה על הגוף באמצעות דחיית אידיאלים לא ריאליסטיים. החוקרים מצאו כי חמלה עצמית מקדמת את הערכת הגוף על ידי הפחתת ההשוואה החברתית ובאמצעות קידום ערך עצמי שאינו מותנה במראה חיצוני (Homan & Tylka, 2015).


טיפול משולב חמלה עצמית בדימוי גוף לקוי והפרעות אכילה

חמלה עצמית מהווה גורם מגן מפני דימוי גוף לקוי והפרעות אכילה, בזכות שיפור 'הערכת הגוף' והגמשה של התפיסות כלפי הגוף. כמו כן לחמלה עצמית עשויה להיות תרומה מובהקת בהפחתת התנהגויות אכילה מזיקות וסימפטומים של הפרעות אכילה.


שילוב תרגולי חמלה עצמית ונוכחות אוהבת בטיפול תורמת בשיפור הדימוי העצמי ומסייעת בהפחתת סימפטומים של הפרעות אכילה, כולל התנהגויות אכילה שונות ומחשבות טורדניות לגבי אוכל, משקל ונראות.


הטיפול הוא אינטגרטיבי וכולל בין היתר מרחב לעיבוד חווייתי רגשי, הגמשת דפוסי חשיבה והתנהגות בנוגע לנראות ולאוכל, חיזוק ערך עצמי שאינו תלוי מראה ופיתוח חמלה ואהבה עצמית שאינה תלוית מראה וביצועים.


 

יערה

 

 

 





bottom of page