שחיקה הורית היא תסמונת של לחץ מתמשך מההורות והתפקידים ההוריים: טיפול ודאגה לילדים, שמירה על רווחתם, חינוך, לימוד והצבת גבולות, הזנה, מקלחות ועוד ועוד.
הורות היא אחד הדברים המתגמלים ביותר, שמעניקים הכי הרבה סיפוק ומשמעות, ובו זמנית אחד הדברים המורכבים, המתסכלים והשוחקים ביותר עבור הורים רבים.
שחיקה הורית מתרחשת כאשר קיים חוסר איזון כרוני בין הדרישות ההוריות (גורמי סיכון) לבין המשאבים שברשות ההורה (גורמי הגנה). במילים אחרות כאשר להורה אין מספיק משאבים על מנת לעמוד בדרישות והחובות ההוריות – נוצר פער שמוביל ללחצים רבים ומתמשכים ולבסוף לשחיקה (Mikolajczak & Roskam, 2018).
ההשלכות המזיקות של השחיקה ההורית
לשחיקה ההורית יש השלכות מזיקות רבות. ראשית – עבור ההורה השחוק עצמו. מחקרים מצביעים על כך ששחיקה הורית, בדומה לשחיקה בעבודה, קשורה לתסמינים דיכאוניים, להפרעות שינה, לרווחה נפשית ירודה ואף להתנהגויות ממכרות. הורים שחוקים נוטים להרגיש תשישות, עייפות כרונית, לחץ, כעס, אשמה ובושה.
מעבר לכך שחיקה הורית עשויה להשפיע לרעה גם על בני המשפחה. כמעט תמיד בני הזוג של ההורים השחוקים מושפעים גם הם מהשחיקה. כאשר אחד מההורים שחוק, נוטים להיווצר קונפליקטים רבים יותר בזוגיות ולא אחת ההורה השחוק, שעשוי לחוש עצבנות והצפה מכל דבר קטן, מוציא את הרגשות השליליים שחווה על בן/בת הזוג.
השלכות השחיקה ההורית על הילדים
ילדים להורים שחוקים עשויים לסבול מהזנחה ואף אלימות. ההזנחה היא לרוב רגשית, כיוון שהורים שחוקים נמצאים לרוב במצב של ניתוק רגשי אך לא פיזי מילדיהם. הם פחות מעורבים רגשית אך עדיין מספקים טיפול פרקטי כמו האכלה. עם זאת, התשישות הרבה שחווים הורים שחוקים יכולה להוביל להירדמות באמצע היום תוך השארת פעוטות ללא פיקוח, והתסכול והעצבנות שנלווים ללחץ והשחיקה עלולים להוביל לאלימות מילולית ולעיתים אף פיזית.
ההתנהגויות הללו גורמות להורים השחוקים לחשוש לשלום ילדיהם כשהם לבדם איתם, והן מלוות ברגשות אשמה קשים.
איך אפשר להתמודד עם שחיקה הורית?
כאשר שחיקה הורית נוכחת באופן משמעותי בחיי האדם, נרצה לשנות את המאזן בין גורמי הסיכון לגורמי המגן על ידי הגברת המשאבים והפחתת הלחצים.
תחילה נאתר את הגורמים ללחץ; את הדברים בחייך שמעוררים לחץ, עומס ותשישות.
מומלץ גם לנסות להבין מדוע גורמים מסוימים מעוררים לחץ רב והאם ניתן לשנות את הפרספקטיבה לגביהם.
בנוסף וחשוב ביותר - נרצה להגביר את המשאבים שתומכים אותנו.
בתור התחלה אפשר:
להיעזר בתמיכה חברתית: מצד המשפחה, החברים, ההורים מהגן, קבוצות הורים. להיפגש יותר עם אנשים קרובים ולשתף אנשים במה שעובר עלי.
לפנות זמן לעצמי:לקחת בייביסיטר, לפנות ערב להירגעות או לעיסוקי פנאי שממלאים אותי.
לתרגל מיינדפולנס וחמלה עצמית: שעוזרים בפיתוח טכניקות של וויסות עצמי והתמודדות עם לחצים.
להיעזר בתמיכה מקצועית: טיפול אישי, משפחתי, הדרכות הורים.
לרכוש עזרה פרקטית: להעסיק בייביסיטר/מטפלת/מנקה וכל דבר שעשוי לתת מעט הפוגה מהמטלות הרבות.
עבור קבלת תמיכה מקצועית מוזמנות.ים לפנות, להתייעץ, להיפגש. 🌼
הטיפול מותאם אישית, עבור הצרכים הספציפיים והמטרות שלך.
יערה